ספרות זולה

שירים, וזה

A Colder Lazarus

cl

בלוג זה חוגג את לידתו של מגזין הטכנולוגיה החדש של אבא של בלוג זה. הלידה נקבעה ל1 ביולי 2018, מסיבות סימבוליות מומצאות לחלוטין ומשמחות עד מאוד.

מודעות פרסומת

שבת

ולכן אני אוהב אותה

[טימור, פייסבוק, יוני 2018]

"פוסט בלי תלונות, בלי מטרות שיווקיות, בלי מטרות בכלל, בלי עריכה (כמעט, כי את זה ערכתי)

שלוש שנים שאני כותבת את הפוסט הזה בראש שלי, מודה ומודה ומודה וכל הדרך רק הולכות ומתווספות התודות.

בשבוע שעבר סיימתי את התואר. זה עבר לי במהירות מטורפת ומצד שני אני לא זוכרת איך זה לא להיות סטודנטית. למדתי הרבה בחיי, קורסים של חודשים או שנה, אבל בחיים לא חשבתי שאעשה תואר ראשון. תמיד אמרתי שמי צריכה? ואיזה מזל שחיכיתי.

בגיל 37 עם פעוט בן שנתיים ובנזוג אמיץ ומשפחה תומכת, קפצתי ראש לתוך המסע הלא הגיוני הזה- הלכתי ללמוד איך עושות תיאטרון חברתי שתמיד רציתי לעשות ולא ידעתי. תיאטרון שצומח מהבפנוכו של הקישקע, שרואה לקהל בעיניים, שגורם להם לשאול ולהרגיש ולא תמיד להבין, תיאטרון שמותר לחפש בו ולשאול ולא לקבל תשובות. הלכתי לפגוש את עצמי היוצרת. האמנית. התנסיתי לרוחב ולעומק והתמודדתי עם מסגרת גדולה של אוניברסיטה, משהו שאפעם לא ידעתי שאני יכולה לעשות (ועדיין אני מפחדת מהסיפרייה). עשיתי חברות לכל החיים, משהו שלא תכננתי ב-כ-ל-ל ובלעדיהן כלום לא היה שווה ❤ וקיבלתי שיעורים וואי וואי כמה שיעורים. בעיקר בין השורות. על מי שאני חושבת שאני, על מי שאני נראית ועל מי שהייתי רוצה להיות (רק כאן יש איזה שמונה דמויות נפרדות לגמרי), על כוחם של מנחים ומנחות בלתי נשכחים, על מקומי בקבוצה, על כוחות העל שלי ועל החולשות שלי. למדתי שלוש שנים ויכולתי לכתוב סמינריון (איכס) על הלימודים האלו: כאמא, כסטודנטית קשישה, כתושבת פרדס חנה שלומדת בחיפה, כפחדנית, כאמיצה, כחוקרת עולמות עקשנית ועוד ועוד. באמת, חתכת סיפור זה היה!

לפני שנה, צללתי לתוך לימודי הליצנות הרפואית בסמינר הקיבוצים, קורס בניהולה האינטיליגנטי והכה הופך עולמות של טליה ספרא. היום גם הוא הסתיים. ועכשיו, מרגישה שאני קופצת שלב, עוזבת את חיפה ופוגשת את העולם האמיתי כעצמי החדשה.

אז תודה. תודה ללייט בלומינג שלי שהפגיש אותי עם עצמי בדיוק בזמן המתאים לי ולא אחרת, תודה לילד שלי שכמנהג ילדים, משמש לי מראה ליכולות והרצונות שלי, תודה לחברות שלי מהבית שלא ראו אותי מספיק וחיכו לי בסבלנות, תודה שוב לחברות שלי מחיפה שנתנו לי לחזור לגיל 25 לשלוש שנים ובמקביל אהבו את עמנואל כמו דודות לכל דבר, תודה למשפחה שלי ובעיקר לאמא ולאבא שלי על ההתגייסויות בשבועות לחוצים ועל הוצאות מהגן ואהבה ללא תנאי וטיפול ודאגה בי ועמנואל- אין כמוכם.

ובעיקר, תודה לאהוב שלי. הפרטנר שבלעדיו כל זה לא היה קורה ולא כקלישאה. שלוש שנים שהוא מחזיק אותנו כלכלית על הגב כמו נינג'ה. מבלה סופי שבוע שלמים בלעדיי כי לימודים, מפרגן לי מסיבות פיג'מה בחיפה ונסיעות לטיזנשלוך וחזרות רצופות בשעות לא הגיוניות… הגמישות והפרגון לצד האמונה שלך בי, היו הדלק שלי. אני אוהבת אותך למרות (אולי יותר) בגלל שאתה לא בפייסבוק. כמו שאתה ודדי דדון תמיד אומרים "זכית בי".

טוב די, נגמרו לי המילים ואני עוד צריכה כמה לסמינר.
אבל בשורה התחתונה, סיימתי תואר ולימודי ליצנות בשלוש שנים ואני גאה בי כמו שלא הייתי מעולם! יוהו לי!"

מיצי

מיצי מיצי
מיצי מיצי
כמה אפשר מיצי
הולכת
חוזרת
מה יש לך מיצי
ומה השם הזה
מיצי
מה ה-
-מש-מ-עות
שלו
ולמי
איכ-
-פת
בכלל
מיצי
אז אמרו
מיצי!
זאת סיבה להעלב?
באמת
שאני לא מבין
לפעמים
איך עושים כזה עניין גדול
משם

 

ריגשתה

ריגשתה
היא אומרת
ושם זה נגמר

אתמול ראיתי ערבייה

אתמול ראיתי ערבייה
והיא הייתה קטנה
קטנה ונחמדה
לא כמו שסיפרו
שערבייה
והיא דיברה בנימוס
להפתעתי לא היה לה
סוס
או שפם
או תחת גדול
והערבית שבה
התגלגלה בנעימות
(ממש שירה)
ושמה היה
נעים
כמו קיץ
עם רמז של מדבר
בלי גמל

אתמול פגשתי ערבייה
ממש כמו שפוגשים
ולא ארע לי דבר
למרות שהחזיקה מספריים
(חייב לאמר שהייתי מופתע)
והיא הייתה תמירה
וחלקה
וגמישה וקופצנית
ושמה היה
חמים
כמו סוכריות קופצות
ונעליי נייק
(היא אמרה: נייקי)

אתמול הרגשתי ערבייה
ואמרתי את שמה
בלשון גרונית
ועמוקה
ולא ארע לי דבר
וארע לי דבר
ולא היה רע לי
דבר

 

מימי אוהבת

מימי אוֹהֶבֶת
כְּשֶׁהִיא לֹא חוֹשֶׁבֶת
מימי לוֹקַחַת אֶת הַפַּח
לְמַטָּה
מימי מְקַוָּה
לְיַחֲסֵי קִרְבָה
לְיַד הַפַּחִים
מימי פּוֹגֶשֶׁת
כָּל מִינֵי אֲנָשִׁים
חֶלְקָם יָפִים,
כֻּלָּם נָעִים
מִתּוֹךְ מימי
פְּנִימָה וְהַחוּצָה
כְּמוֹ בְגְרַנְד סֵנְטְרָל בַּקַּיִץ
לַח וּמַהְבִּיל
רַק בְּלִי גְרַנְד
אוֹ סֵנְטְרָל
אוֹ הָשִׁיק שֶׁל נְיוּ יוֹרְק
עִם פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר
מִדָּי אִפּוּר
מימי עוֹלָה
וּמַחֲלִיפָה
לְשַׂקִּית נְקִיָּה
וְנִכְנֶסֶת לַמִּטָּה
לבדה

%d בלוגרים אהבו את זה: